Vayedaber

Troumot

Daf 52a

משנה: תִּלְתָּן שֶׁנָּֽפְלָה לִתוֹךְ הַבּוֹר שֶׁל מַיִם בִּתְרוּמָה וּבְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי אִם יֵשׁ בְּזֶרָע כְּדֵי לִיתֵּן טַעַם אֲבָל לֹא בְעֵץ. וּבַשְּׁבִיעִית וּבְכִלְאֵי הַכֶּרֶם וְהֶקְדֵּשׁ אִם יֵשׁ בְּזֶרֵע וּבְעֵץ כְּדֵי לִיתֵּן טַעַם. מִי שֶׁהָיוּ לֹו חֲבִילֵי תִלְתָּן שֶׁל כִּלְאֵי הַכֶּרֶם יִדָּלֵקוּ. הָיוּ לוֹ חֲבִילֵי תִלְתָּן שֶׁל טֵבֵל כּוֹתֵשׁ וּמְחַשֵּׁב כַּמָּה זֶרַע יֵשׁ בָּהֶן וּמַפְרִישׁ אֶת הַזֶּרַע וְאֵינוֹ צָרִיךְ לְהַפְרִישׁ אֶת הָעֵץ. אִם הִפְרִישׁ לֹא יֹאמַר אֶכְתּוֹשׁ וְאֶטּוֹל אֶת הָעֵץ וְאֶתֵּן אֶת הַזֶּרַע אֶלָּא נוֹתֵן אֶת הָעֵץ עִם הַזֶּרַע.

Traduction

Lorsque du fenugrec (d’oblation) est tombé dans une citerne pleine de vin, le tout est soumis aux droits d’oblation ou de dîme, lorsqu’il y a assez de semence ou de fruit communiquant le goût, mais non le bois (qui n’y est pas soumis). Quant aux prescriptions pour la 7e année, le mélange de la vigne et les objets consacrés, quelle que soit la partie communiquant le bon goût, que ce soit le fruit ou le bois, ce contact rend le tout interdit. Lorsqu’on a des cordes de fenugrec au milieu du mélange interdit de la vigne (319)Voir ci-aprs, Orla 3, 6, il faut tout brûler (le bois même est interdit). Si quelqu’un a des cordes de fenugrec non libéré (320)Sur elles il faudra remettre 1/100 d'oblation, ou dme de la dme. Il s'agit du cas o le lvite, ayant reu de l'Isralite dix de ces tiges, doit au cohen l'oblation ou total de ces dix, et non des tigesÊ; il est tenu de faire le triage entre les graines et le bois, en punition de ce qu'il a accept ces tiges avant que le cohen n'ait eu de l'Isralite sa part d'oblation sur le tout., il devra les piler pour séparer la graine du bois; puis il estimera cette graine et en prélèvera par estimation les droits dus, sans rien prendre pour le bois (qui n’y est pas soumis). Si le prélèvement a eu lieu avant la séparation entre le bois et la graine, le tout est consacré, et il faut remettre des deux au cohen.

Pnei Moshe non traduit

מתני' תלתן. פינגריג''ו בלע''ז ובערבי חולב''א:

שנפלה לתוך הבור. של יין אם היה תלתן של תרומה ושל מעשר משערין אם יש בזרע כדי ליתן טעם אבל לא בעץ אע''פ שטעם עצו ופריו שוין מפני שאין העץ קדוש בתרומה ובמעשר שני:

ובשביעית וכלאי הכרם והקדש. שאף העץ אסור משערין אם יש בזרע ובעץ כדי ליתן טעם:

מתני' חבילי תלתן. בגמ' מפרש אין חבילה פחותה מכ''ה קנים:

בכלאי הכרם ידלקו. דכלאי הכרם טעונין שריפה דכתיב פן תקדש ודרשינן פן תוקד אש:

היו לו חבילי תלתן של טבל. בבבלי פ''ק דביצה מוקי להמתני' בתרומת מעשר וכגון שהקדים הלוי להכהן ונטל המעשר ראשון בשבלים שהדין הוא שפטור מתרומה גדולה והתרומת מעשר שצריך הוא ליתן להכהן כותש הוא ונותנו לו וזהו קנס שקנסו אותו מפני שהקדימו בשבלים והפקיע ממנו התרומה גדולה לפיכך קנסוהו שלא יתן התרומת מעשר בשבלים אלא כותשו ומנקהו:

ומחשב. האי אתיא כאבא אלעזר בן גומל דס''ל דתרומת מעשר ניטלת במחשבה ובאומד כמו התרומה גדולה אבל אין הלכה כן אלא כותש ונותן הזרע וא''צ ליתן לו התרומת מעשר מן העץ ומפריש מן הזרע להכהן והעץ או התבן בתבואה מעכב לעצמו:

אם הפריש. התרומת מעשר קודם הכתישה חל על הכל וכותש ונותן לו את העץ עם הזרע:

משנה: זֵיתֵי חוּלִין שֶׁכְּבָשָׁן עִם זֵיתֵי תְרוּמָה פִּיצּוּעֵי חוּלִין עִם פִּיצּוּעֵי תְרוּמָה פִּיצּוּעֵי חוּלִין עִם שְׁלֵימֵי תְרוּמָה אוֹ בְמֵי תְרוּמָה אָסוּר. אֲבָל שְׁלֵימֵי חוּלִין עַם פִּיצּוּעֵי תְרוּמָה מוּתָּר.

Traduction

Lorsqu’on a confit ensemble des olives profanes avec des olives d’oblation, ou des olives profanes ouvertes (écrasées et dont le jus sort) avec des olives d’oblation semblables, ou des ouvertes profanes avec des entières d’oblation, ou seulement dans la sauce ayant servi à confire des olives d’oblation (dont elle s’est imprégnée), le tout est interdit. Mais, lorsque les olives profanes sont entières, fussent-elles jointes à des olives d’oblation ouvertes, elles restent accessibles à la consommation de tous (ne pouvant rien absorber des autres olives sacrées).

Pnei Moshe non traduit

מתני' זיתי חולין שכבשן עם זיתי תרומה. כדרך שכובשין הזיתים במים ומלח או בחומץ וכשהזיתי חולין הן פצועין ומרוסקות הן בולעות מזיתי תרומה אף כשהן שלימין וכן אם כבשן במי תרומה. והיינו המים שנכבשו בהן זיתי תרומה אסור:

אבל שלימי חולין. אפילו כבשן עם פצועי תרומה מותר לפי שהחולין השלימין אין בולעין מהן:

הלכה: וְאֵין עֵץ פּוֹגֵם וְחוֹזֵר וּפוֹגֵם. מַתְנִיתִין כְּמָאן דְּאָמַר נוֹתֵן טַעַם לִפְגָם אָסוּר. וַאֲפִילוּ כְּמָאן דְּאָמַר נוֹתֵן טַעַם לִפְגָם מוּתָּר מוֹדֵי הוּא הָכָא שֶׁהוּא אָסוּר. לָמָּה כָּל דָּבָר שֶׁנָּֽפְלָה לְתוֹכָהּ תִּילְתָּן הוּא מַשְׁבִּיחַ.

Traduction

Est-ce que le bois ne continue pas à perdre de sa valeur, depuis le commencement jusqu’à la fin? C’est que la Mishna est conforme à celui qui dit: même le produit qui, par la communication de son goût, fait perdre de la valeur est interdit; et même d’après celui qui permet le produit dont le goût est préjudiciable, il reconnaît qu’ici c’est défendu. Pourquoi? Parce que tout objet auquel s’est mêlé du fenugrec s’améliore (différant en cela de tout autre bois).

Pnei Moshe non traduit

גמ' ואין העץ פוגם וחוזר ופוגם. וכי אין העץ נפגם כששרוי ביין וחוזר ופוגם את היין ומשני כמ''ד לעיל בהלכה ב' נטל''פ אסור ודחי לה הש''ס דאפי' כמ''ד נטל''פ מותר מודה הוא הכא שאסור למה לפי שכל דבר שנפלה לתוכו תלתן הוא משביח מחמת הזרע שלו וכשהוא משביח אף העץ משביח לפיכך משערין באלו בעץ ובזרע בנ''ט:

וְכַמָּה הִיא חֲבִילָה עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה זֵירִין. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן וְאַרְבָּעָה מִינְהוֹן מִיטָּה.

Traduction

De combien se compose une corde? de 25 tiges (321)Cf. ci-aprs, Orla 3, 4 ( 63a). LittralÊ: que comprend un gros paquetÊ? 25 bourgeons (garnis d'tamines).. Selon R. Yohanan, quatre d’entre elles constituent la corde pour un lit.

Pnei Moshe non traduit

גמ' וכמה היא חבילה עשרים וחמשה זירין. קנים:

וארבעה מנהון מיטה. כלומר ובלבד שיהו ארבעה מהן ראויין לארוכות המטה אז נקראת חבילה:

מִילְתֵיהּ אָֽמְרָה עַד שֶׁהֵן בַּחֲבִילוֹת הֵן נִטְבָּלוֹת. מֵעַתָּה וַאֲפִילוּ שִׁבֳּלִים. אֵין מַכְנִיסִין לָכֵן. וַהֲלֹא חַבִּיוֹת מַכְנִיסָן לְכֵן. אֵין גִּידּוּלֵיהֶן לָכֵן. וְאֵלּוּ מַכְנִיסָן לְכֵן וְגִידּוּלֵיהֶן לְכֵן.

Traduction

Comme il est question dans la Mishna de cordes de fenugrec non libéré, cela prouve qu’aussi longtemps qu’il est en cordes, il est non libéré et soumis aux divers droits. S’il en est ainsi, est-ce que les mêmes droits subsistent (322)Cf. Babli, Betsa, 13a. si l’on rentre de cette façon les épis (attachés par une corde)? -Non, parce que ce n’est pas l’usage de les rentrer ainsi. Mais n’est-il pas d’usage de rentrer ainsi les diverses espèces d’oignons (9, 6), et l’on devrait aussi les interdire s’ils sont recueillis en bottes? C’est que leur croissance ne ressemble pas à celle du produit indiqué dans notre Mishna; tandis que le fenugrec seul pousse et est rentré d’une façon spéciale (aussi la Mishna prescrit-elle de traiter à part les graines et de les rédimer).

Pnei Moshe non traduit

מילתיה אמרה. כלומר ש''מ ממתני' דעד שהן בחבילות הן נטבלות לתרומה ולמעשרות דהא קרי להן של טבל ואע''פ שלא נתחבט מהן הזרע:

מעתה ואפי' שבלים. כלומר ואמאי לא יהא כן נמי בתבואה דבעודה בשבלים תטבול לתרומה:

אין מכניסן לכן. שאני תבואה שאין מכניסן לכך שיהו בשבלים אלא לדוש בגורן:

והלא חביות מכנסן לכן. חביות הן המלילות ועל שם שמוללין ומגלגלין אותן ביד קורא אותן חביות מל' חביות המגולגלות וכלומר דפריך והלא השבלים שעושין מהן מלילות לאכלן על יד על יד והרי מכניסן לכך ואף ע''פ כן אינן נטבלות לחיוב מעשרות ימשני דאפילו הכי לא דמיא דמלילות שבלים אף ע''פ שמכניסן לכך אין גידוליהן לכך שאינו זורע בתחלה לעשות מהשבלים מלילות אלא שלפעמים מכניסן למלילות אבל אלו חבילי תלתן מכניסן לכך וגידוליהן לכך שיהו העצים עם הזרע שמתוך כך הן מתקיימין:

מַהוּ לִצְלוֹת שְׁנֵי שְׁפוּדִין אֶחָד שֶׁל בָּשָׂר שְׁחוּטָה וְאֶחָד שֶׁל בּשָׂר נְבֵילָה בְּתַנּוּר אֶחָד. רַב יִרְמְיָה אָמַר בְּשֵׁם רַב אָסוּר. וּשְׁמוּאֵל אָמַר בְשֵׁם לֵוִי מוּתָּר. 52a פְּלִיגָא מַתְנִיתִין עַל רַב. אֵין צוֹלִין שְׁנֵי פְסָחִים בְּתַנּוּר אֶחָד מִפְּנֵי הַתַּעֲרוֹבוֹת. לֹא אָֽמְרוּ אֶלָּא מִפְּנֵי הַתַּעֲרוֹבוֹת. הָא שֶׁלֹּא מִפְּנֵי הַתַּעֲרוֹבוֹת לֹא.

Traduction

Puisqu’on peut manger le pain cuit dans un four chauffé avec un produit sacré, est-il aussi permis de suspendre dans un même four (318)Pessahim 76a. deux broches dont l’une contient de la viande d’une bête régulièrement égorgée et l’autre de la viande interdite de charogne (puisque leurs odeurs se communiquent)? R. Jérémie au nom de Rav l’interdit: Samuel au nom de Levi le permet. La Mishna suivante conteste cet avis de Rav: Il n’est pas permis de rôtir dans un même four deux agneaux de Pâques à cause du mélange qui peut en résulter (chaque agneau devant être rigoureusement consommé par ceux à qui il est destiné, non par d’autres); ce n’est donc défendu que pour cette cause, et non pour une autre, comme celle de la jonction du goût (contrairement à Rav).

Pnei Moshe non traduit

גמ' מהו לצלות וכו'. אי חיישינן משום ריח של בשר נבילה או לא:

פליגא מתני'. ברייתא פליגא על רב דקתני אין צולין שני פסחים בתנור אחד מפני התערובות שלא יתערבו של זה בזה ונמצא הפסח נאכל שלא למנוייו הרי דלא אמרו אלא מפני התערובות הגופין הא שלא מפני התערובות לא אלמא דאין חוששין לריח שקולטין זה מזה:

מֵי צִתְרִי רַב אָמַר אָסוּר וּשְׁמוּאֵל אָמַר מוּתָּר. אַייְכוֹל שְׁמוּאֵל לְרַב מֵי צִתְרִי.

Traduction

Lorsqu’on a comprimé de la saturée d’oblation (plante infime), le jus est-il permis ou non? Rav l’interdit; Samuel le permit, et il en donna à manger à Rav.

Pnei Moshe non traduit

מי צתרי. צתרי הוא סיאה כדקאמר בפרק מפנין מאי סיאה צתרי ותנן לקמן בפ''ג דמעשרות הסיאה והאיזוב והקורנית שבחצר אם היו נשמרין חייבין בתרומה ומעשרות ופליגי הכא במים היוצאין מלחלוחית שלהן אם אסור לזרים או לא ואיידי דפליגי לעיל בריחא מילתא נקט נמי פלוגתייהו בהא:

אייביל. הביא. א''נ אייכל האכיל שמואל לרב מי צתרי ולא היה חושש לכלום:

הָדֵין טַוִויָּה רַב חִייָה בַּר אַשִׁי בְשֵׁם רַב מַשְׁגֵּר לֵיהּ בְּחָרוּתָא.

Traduction

Quant au rôti, R. Hiya b. Ashé au nom de Rav dit de le nettoyer, avec une branche, du sang qui en découle (de telle façon qu’il n’y ait plus rien en contact direct qui soit interdit).

Pnei Moshe non traduit

הדין טוויה. שאמרנו מענין צליית הכשרה עם בשר נבילה בתנור אחד דרב אוסר ורב חייא בר אשי בשם רב מוסיף שהיה מחמיר לעצמו דאפי' נצלה הבשר נבלה מקודם בהתנור היה משגר ליה להתנור בחרותא והיא מכבדת מחריות של דקל לצלות אח''כ בתוכו לבשר הכשרה:

Troumot

Daf 52b

משנה: דָּג טָמֵא שֶׁכְּבָשׁוֹ עִם דָּג טָהוֹר וְכָל גָּרָב שֶׁהוּא מַחֲזִיק סְאָתַיִם אִם יֵשׁ בּוֹ מִשְׁקַל עֲשָׂרָה זוּזֵי בִּיהוּדָה שֶׁהֵן חָמֵשׁ סְלָעִים בַּגָּלִיל דָּג טָמֵא צִירוֹ אָסוּר. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר רְבִיעיִת בְּסָאתַיִם. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר אֶחָד מִשִּׁשָּׁה עֶשְׂרֵה שֶׁבּוֹ. חֲגָבִים טְמֵאִים שֶׁנִּכְבְשׁוּ עִם חֲגָבִים טְהוֹרִים לֹא פָֽסְלוּ אֶת צִירָן. הֵעִיד רִבִּי צָדוֹק עַל צִיר חֲגָבִים טְמֵאִים שֶׁהוּא טָהוֹר.

Traduction

Lorsqu’on a mariné un poisson impur avec un autre pur, l’ensemble de la sauce est interdit, dès que dans la tonne de poisson pur d’une contenance de deux saas, il y a un poids de dix zouz judéens de poisson impur, ou de 5 sicles galiléens (323)Soit une proportion pour la partie impure de 1/960 Cf. Babli, Hulin 99b.. Selon R. Juda, la mesure sera1/4 de loug pour 2 saas; selon R. Yossé, ce sera 1/16 de loug. Lorsque des sauterelles impures ont été confites avec d’autres pures, la sauce n’est pas impropre à la consommation (parce qu’elles n’ont pas de sang, mais seulement de l’humeur). R. Zadok a attesté que la sauce des sauterelles impures est pure (et ne communique pas d’impureté).

Pnei Moshe non traduit

מתני' דג טמא שכבשו עם דג טהור. במים ומלח או בחומץ:

כל גרב. הוא שם הכלי שכובשין בו הדגים שיתקיימו שהוא מחזיק סאתים והן מ''ח לוגין שהסאה ששה קבין והקב ד' לוגין:

אם יש בו. בציר דג טמא יש בו משקל עשרה זוז ביהודה שהן משקל חמש סלעים בגליל אם כל כך יש מהדג טמא וכל השאר הוא דג טהור כל צירו אסור ומפרש בגמ' שהוא אחד מתתק''ס הא כיצד סאה הוא כ''ד לוגין וכל לוג יש בו משקל שני ליטרין וכל ליטרא יש בו מאה זוזים נמצא סאה עושה מ''ח מאות וסאתים עושין צ''ו מאות זוזים הצ' מאות הם י' פעמים ט' מאות והששה מאות הם י''פ ס' הרי יש כאן עשרה פעמים תתק''ס זוזים ועשרה זוזים הן אחד מתתק''ס ואם ציר דג טמא פחות מכאן מותר:

ר' יהודה אומר. אם יש מהציר דג טמא רביעית הלוג בסאתים הכל אסור והוא קרוב למאתים לפי שהסאתים הן קצ''ב רביעיות הלוג:

ר' יוסי אומר אחד מששה עשר בו. אם יהיה מציר דג טמא אסור ובגמרא פליגי היכי איפסקא הילכתא ולחד מ''ד חד לאלף:

חגבים וכו' לא פסלו את צירן. דלא החמירו בציר חגבים טמאים מפני שאין להם דם ואינו אלא לחלוחית בעלמא:

העיד ר' צדוק על ציר חגבים טמאים שהוא טהור. לא צריכא למימר דאינו אוסר התערובות אלא אפי' הוא בעצמו טהור ומותר דס''ל שאין בו לחלוחית כללמהן והלכה כעדותו של ר' צדוק:

הלכה: 52b אָמַר רִבִּי יוֹנָה זֹאת אוֹמֶרֶת פְּצוּעִין בּוֹלְעִין וּפוֹלְטִין וְחוֹזְרִין וּבוֹלְעִין. שְׁלֵימִים בּוֹלְעִין וּפוֹלְטִין וְעוֹד אֵינָן בּוֹלְעִין. הָדָא אָֽמְרָה לֹא לִשְׁבָח וְלֹא לִפְגָם אָסוּר. מַתְנִיתִין דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר נוֹתֵן טַעַם לִפְגָם אָסוּר. וְהָא רִבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר נוֹתֵן טַעַם לִפְגָם מוּתָּר. כְּהָדָא רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר כְּרוּב שֶׁל שִׁקְיָא שֶׁשְּׁלָקוֹ עִם כְּרוּב שֶׁל בַּעַל אָסוּר מִפְּנֵי שֶׁהוּא בוֹלֵעַ.

Traduction

R. Yona dit: la distinction établie par la Mishna entre les olives écrasées et celles qui sont entières indique que les écrasées absorbent et rendent, puis absorbent encore, tandis que les entières absorbent et rendent, puis n’absorbent plus rien. Elle prouve ensuite que ce contact est interdit, bien que, s’agissant d’une seule espèce, le mélange n’a été ni avantageux, ni préjudiciable; et, de plus, la Mishna serait conforme à R. Simon, lequel par conséquent admettrait (à l’égal de son interlocuteur R. Meir) que, même en cas de communication d’un goût préjudiciable, le produit sacré est interdit. Mais comment admettre cette hypothèse? R. Simon ne dit-il pas formellement qu’en cas de goût préjudiciable il est permis d’en user? On peut expliquer que c’est conforme à cet autre avis de R. Simon ci-après (§ 11): ''Lorsqu’un chou de terrain sec se trouve mêlé à un produit semblable d’oblation de terrain humide, il est interdit, parce qu’il absorbe le jus de l’autre''. (De même qu’en ce cas R. Simon l’interdit, il le défend aussi ici).

Pnei Moshe non traduit

גמ' זאת אומרת פצועין בולעין ופולטין וחוזרין ובולטין. כלומר דר' יונה מתרץ להא דתנינן כשהזיתי חולין פצועין הן אסור מפני שבולעין מן התרומה והלא כשם שהן בולעין מחמת שנפתחות הן כך פולטין את בליעתן ואמאי לא תלינן לקולא וכ''ת משום חומרא דתרומה א''כ אמאי בשלימי חולין עם פצועי תרומה מותר הא מ''מ אי אפשר שלא יבלעו מקצת מן הפצועי תרומה להכי קאמר דזאת אומרת דאע''פ שג''כ פולטין הן מ''מ חוזרין ובולעין כל זמן שהן נכבשים עם של תרומה ולפיכך אסור:

שלימין בולעין ופולטין ועוד אינן בולעין. אבל כשהחולין שלימין הן אע''פ שא''א שלא יבלעו מפצועי תרומה במקצת מ''מ כשם שהן בולעין כך הן פולטין ושוב אינן חוזרין ובולעין מחמת שהן שלימין וכלומר דלעולם בשלימין אמרינן כבליעתן כך פליטתן ולפיכך מותר:

הדא אמרה לא לשבח ולא לפגם אסור. דרך בעיא היא אי נימא דש''מ ממתני' דלמ''ד נ''ט לשבח אסור ונטל''פ מותר וכשאינו לא לשבח ולא לפגם אלא דהוא עומד בטעמו שהיה בתחלה יש סברא לכאן ולכאן דיש לומר דוקא כשהאיסור משביח את ההיתר הוא דאמר אסור ורישא דוקא ויש לומר איפכא דסיפא דוקא דכשהוא נטל''פ בהיתר הוא דמותר אבל אם אינו פוגמו ולא משביחו אסור והשתא מיבעיא ליה אי דנידוק מהמתני' דהסיפא דוקא וכשההיתר עומד בטעמו שבתחלה אסור הוא שהרי אלו הזיתים עם הזיתים אינם משביחים ולא פוגמים אותן בטעמן ועומדין בטעמן שבתחילה וקתני דאסור:

מתני' דר''ש. כלומר דדחי לה הש''ס דלא מצית למידק ממתני' מידי דלעולם אימא לך דלהאי מ''ד רישא דוקא דכל שהוא נ''ט לשבח הוא דאסור ומתני' לא קשיא דאתיא כר''ש דס''ל אפי' נטל''פ אסור ומכ''ש כשעומד ההיתר בטעם שבתחלה דמיהת נבלע בו גם מטעם האיסור ואכתי לאידך מ''ד לא פשטינן בעיין:

והא ר''ש אמר. לעיל בהלכה ב' נטל''פ מותר והיכי קאמרת דר''ש ס''ל אסור ומשני כהדא ר''ש וכו'. כלומר על כרחך תרי תנאי ואליבא דר''ש דהא אשכחן דס''ל אסור דתני לקמן במתני' גבי כל הנשלקין עם התרדין אסורין ר''ש אומר כרוב של שקיא זהו הגדל בארץ יבשה שצריך להשקותו תמיד ששלקו עם כרוב של בעל שמסתפקת ממי גשמים והיא ארץ לחה אסור אם של בעל תרומה היא מפני שהכרוב של שקיא בולע מזה שהוא לח והרי הני תנאי דהאי מתני' ס''ל דנטל''פ אסור דהא כל הנשלק יותר מדאי ודאי נטל''פ הוא ואליבא דהאי תנא דר''ש אמרינן מתני' דר''ש והא קמ''ל דתנאי פליגי אליבא דר''ש והלכך לא קאמר ר' יוסי היא דנמי אוסר בנשלקין:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source